כל מה שלא ידעתם על העסקת עובדי משק הבית וזכויותיהם, העדפתם לא לשאול, אבל אתם ממש חייבים לדעת!

עוזר או עוזרת בית, או לחילופין מטפלת לילדים, הם עזרה משמעותית בבית, אך לא כולם יודעים במה זה כרוך, מהן החובות שלנו או לחילופין, מה הן הזכויות של עובדי משק הבית, ומה קורה כשאנחנו לא מקיימים אותן. אז איך נוכל להעסיק בראש שקט?

מצאתם מטפל או מטפלת חדשה לקטנה והיא נהדרת? יש לכם עוזר או עוזרת בית נפלאה שמלווה את המשפחה כבר שנים? מזל טוב, זכיתם. אבל האם ידעתם שכל עובד משק בית הוא למעשה עובד שלכם? רבים מאיתנו מעסיקים באופן זמני או קבוע מישהו שמסייע לנו בניקיון הבית, בטיפול בילדים ואפילו בשטיפת רצפות בבתים משותפים, אבל לא כולנו יודעים במה זה כרוך, ולא מודעים לפרטים הקטנים בחוק ולמשמעות שלהם.

מעבר לרצון הטוב לשמור על העובדים שלנו מרוצים, כאשר אנחנו לא מעבירים את התשלומים הנדרשים אנחנו חשופים לתביעות אישיות בסדרי גודל של עשרות עד מאות אלפי שקלים.

אז באנו לעשות לכם סדר: איך נעסיק את עובדי משק הבית שלנו בראש שקט?

מה בעצם אנחנו חייבים לשלם על פי חוק?

1. אחת מזכויות עובדי משק הבית, היא תשלום חודשי לביטוח לאומי, העומד בדר"כ על 7.25% מגובה השכר השעתי של העובד. מטרתו להבטיח המשך השתכרות עבור העובדים במקרים בהם נבצר מהם לעבוד, כגון לידה בשעה טובה, דמי אבטלה, תאונת עבודה וכיו"ב.

2. זכות נוספת של עובד משק הבית היא קבלת דמי הבראה, אותם מקובל לתת פעם בשנה במהלך חודש יולי, בשיעור שנקבע מדי שנה ובהתאם לחלקיות המשרה. דמי ההבראה הניתנים, מבטאים את השתתפות המעסיק בהוצאות הבראה ונופש. יש לשים לב כי העובד זכאי לדמי הבראה, רק לאחר שהשלים שנת עבודה אצל המעסיק או המעסיקה, והתשלום ניתן רטרואקטיבית מיום תחילת עבודתו של עובד משק הבית.

3.  זכות נוספת של עובדי משק הבית, ומוכרת פחות, היא תשלום ימי מחלה, במידה ואלו התרחשו בימי העבודה הקבועים של עובד משק הבית, חופשה שנתית, והחזרי נסיעות מהבית לעבודה.

4. זכות נוספת ולעיתים פחות מוכרת של עובדי משק הבית, קשורה לתשלום חודשי של ביטוח פנסיוני העומד על 18.5% משכר העבודה, הכוללים חסכון לגיל הפרישה, פיצויי פיטורין, וביטוח מפני אובדן כושר עבודה (שלא כתוצאה מתאונת עבודה, אשר נובע חלילה ממחלה, פטירה וכדומה). 6% מתוך ה 18.5% רשאי המעסיק לקזז משכר העובד.

מה עלול לקרות אם לא נשלם ביטוח לאומי?

במקרים מסויימים המדינה תתערב, ותדרוש כספים מהמעסיק שלא דיווח על העובד. במקרים אחרים, תביעה כספית עלולה להגיע דווקא מכיוונו של העובד. למשל, מה קורה כשעוזר או עוזרת הבית שלנו נפצעים במהלך העבודה? עבור מירי מרמת השרון, זה היה בוקר בלתי נשכח. "העוזרת שלי נפלה מסולם כשניקתה את החלונות בדירה", היא מספרת. "הסעתי אותה למר"ם ושם אמרו ששברה את הרגל. הייתי רגועה, כי הייתי בטוחה שביטוח צד ג' בדירה יכסה את הנזק, אבל אחרי כמה חודשים קיבלתי מהעובדת תביעה על תאונת עבודה". מירי, שלא דאגה להעביר תשלום לביטוח לאומי עבור עוזרת הבית, הייתה חשופה לתביעה כפולה, הן מצד העובדת והן מצד ביטוח לאומי. "הסיפור הסתיים רק אחרי הליך משפטי ארוך ותשלום של 200,000 ש"ח", היא מסכמת. תשלום קבוע לביטוח לאומי יחסוך מאיתנו את הצורך להתמודד עם תשלומים עתידיים מפתיעים שהעובד זכאי להם, הנובעים מפציעה במהלך העבודה, מיציאה לחופשת לידה או מדמי אבטלה. ביטוח לאומי זכאי לדרוש אותם מהמעסיק שלא שילם עבור העובד שלו, ובנוסף, העובד זכאי לתבוע את המעסיק.

מה קורה כשאנחנו שוכחים להעביר תשלום פנסיה קבוע לעובד?

תשלום פנסיוני לעובד משק הבית הוא אולי הסעיף המורכב ביותר בחובות שלנו כלפי העובד. החוק קובע כי העובד זכאי לביטוח פנסיוני בשיעור של 18.5% מגובה השכר החודשי. מכיוון שלרוב מדובר בסכומים קטנים, רבים מאיתנו מוצאים את עצמנו אובדי עצות מול קרנות הפנסיה, שלא יוצאות נשכרות בדר"כ מסכומי הפנסיה הנמוכים שמועברים אליהם בעבור עובדי משק הבית, ועל כן לא ששות, בלשון המעטה, לסייע למעסיקים.

בנוסף, פעמים רבות אלו העובדים עצמם שנמנעים מלבקש את התנאים המגיעים להם, מחשש לאבד את מקום העבודה או שהם מסרבים לשאת בחלקם בהפרשה, ולכן האחריות מוטלת עלינו. "מה שקרה במקרה שלי, זה שהמטפלת של הילדים שלנו לצערי הרב חלתה, אחרי 13 שנה שעבדה אצלנו" מספר אמיר מרחובות, אשר קיבל מכתב מעורך הדין של העובדת, תקופה קצרה אחרי שסיימה לעבוד אצלו. אמיר מספר כי עיקר התביעה עסקה בדרישה להשלמת שכר עד לגיל הפנסיה. "מכיוון שהעובדת הייתה שנתיים לפני יציאה לפנסיה, יצאנו יחסית בזול, עם סכום תביעה של 300,000 ש"ח". אמיר מספר שיחסית התמזל מזלם שלעובדת לא נשארה תקופה ארוכה עד לגיל הפרישה, ולכן שילמו יחסית סכום קטן הרבה יותר ממה שהיו נאלצים לשלם, אילו היו לפניה עוד שנים רבות עד לגיל הפרישה. יואב מראשון לציון, נאלץ להכנס לסכסוך משפטי עם עוזרת הבית. "אצלי הסכסוך המשפטי החל אחרי שעוזרת הבית שלי נפטרה. תקופה קצרה לאחר מכן, הילדים שלה הגישו תביעה נגד כל המעסיקים שלה לקבלת הפנסיה שהייתה אמורה להגיע לשאריה". התביעה הוגשה לשש משפחות שונות, שנאלצו בסופו של דבר להעביר לבני המשפחה את מלוא הסכום שנקצב על ידי בית הדין לעבודה. "אלה דברים שלא מתפרסמים כמעט בשום מקום", אומר אמיר. "כל החיים העברתי תשלומי ביטוח לאומי עבור העובדת, ולא היה לי שמץ של מושג שאני צריך להפריש גם פנסיה. לקבל תביעה משפטית כאילו אנחנו פושעים היה הלם בשבילי ובשביל אשתי".

בנוסף על החובות הכספיות, מוטלות על המעסיק חובות נוספות בעת סיום יחסי העבודה, כגון חובת שימוע במקרה של פיטורים, ומסירת הודעה מוקדמת לפיטורים. במהלך תקופת משבר הקורונה התעוררו סוגיות נוספות, כגון הוצאת אותם עובדים לחל"ת תוך תשלום דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי. אסור לשכח כי אומנם החובות הן חובות של המעביד שנועדו מצד אחד לשמור עליו במידה וקורא משהו לעובד, אך מהצד השני, החובות האלו הן גם הזכויות של עובדי משק הבית, שנועדו להגן על העובדים, שממש כמו המעסיקים, רוצים שתהיה להם הכנסה בגיל פרישה, או במקרים של אובדן כושר עבודה, ובנינו, למה שהם לא יקבלו בדיוק את אותן הזכויות, זה טוב לכולם.

למרבה הצער, אי ידיעת החוק או דחיית תשלומים אינה פוטרת אותנו מעמידה בהוראות הדין. אז מה ניתן לעשות? מהי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם מגוון התשלומים והחובות שלנו כמעסיקים? האם מעתה נצטרך לבזבז ימים ארוכים על טבלאות אקסל וחישובים מייגעים? לא בהכרח. הכירו את workito, האפליקציה שעובדת בשבילכם. היא תחשב עבורכם את התשלומים השונים, תפתח עבורכם תיק במוסד לביטוח לאומי ובקרנות הפנסיה, תעביר את התשלומים לקרנות, ואפילו תתזכר אתכם מתי להעביר אותם. הכל, כדי שתוכלו להעסיק בראש שקט.

‍להשארת פרטים כדי שנחזור אליכם, לחצו כאן.